הייתי משחק על החול משחק. הייתי רץ על קו החוף, בחול הרטוב שהגלים מיישרים בשבילי כמו קנבס נמחק, ועם מקל ביד מצייר ציורים שהים היה לוקח לי מהידיים. ציורים זמניים. הייתי מצייר דגים, נתתי להם תפקיד, אופי, סוג אוכל מועדף ונתונים פיזיים לפי הצורך - סנפיר גדול לתנועה חלקה - שיניים לטרף - או פה נמתח לניקוי הקרקעית. כשהגל היה בא לקחת את הציור הייתי מדמיין איך הגל בורא את הדג שלי והופך אותו מהציור למציאות, והייתי מוסיף את המערכת האקולוגית העדינה הזו לים שכל כך זקוק לו. ולפעמים הגלים היו מקדימים והבריאה שלי הייתה יוצאת לדרך לא גמורה, סנפיר חסר וכולי. צריך לאזן את העסק הזה, שלא יהיו רק טורפים או רק דגי קרקעית, הייתה לי הבנה שלכל דג צריך עוד אחד שישאיר אותו באיזון. הציורים היו כישופים של בריאה, הסמבול הופך למציאות בזכות מגע של כוח חיצוני.